מאות מתנדבי ארגון 'עלה', התכנסו לערב הוקרה והערכה ששולב עם ציון חצי יובל להקמת ארגון המתנדבים, המכניס אורה ושמחה בחייהם של ילדים מיוחדים, שמזל החיים לא האיר להם פנים לדאבון לב.

היה זה אירוע מרגש ביותר, כאשר רק חלק קטן וזעיר מפעולותיהם הנשגבות של המתנדבים היקרים, נחשף ברבים. לדברי הרב יהודה מרמורשטיין – מנכ"ל עלה, גולת הכותרת של 'עלה' היא המתנדבים הצדיקים, שמקדישים זמן יקר אחת לשבוע ובאים לרחוץ את הילדים במסירות יוצאת מן הכלל ובאהבת ישראל בלתי נתפסת, ועל-כך הם ראויים להערכה והוקרה על פי פעלם.

"זה 25 שנה שמידי שבוע בשבוע זכיתי להתנדב בארגון", סיפר בהתרגשות הרב שטיינברג, מוותיקי המתנדבים זה קרוב לשלשה עשורים, "בכל יום שלישי אני בא לסייע ברחיצתם של הילדים הללו, מתוך דחף פנימי לעשיית חסד אמיתי בלי לקבל על-כך שום תמורה. מחובתי לציין שבכל פעם מחדש אני עוזב את המקום עם הרגשה נפלאה של מתן לזולת באמת ובתמים".

באירוע הופיע הבדחן הרב יעקב מילר מארה"ב, שסיפר על הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זי"ע שבא לבקר חולה סופני, ומצא אותו בוכה. לשאלתו מדוע הוא בוכה, השיב החולה שהרופא הקציב לו ארבעה שבועות בלבד לחיות. הבטיח לו הצדיק שיאריך ימים ובלבד שלא יהיה בעצבות. החולה התקשה להאמין לדברי הרבי הנוגדים את דעתו של הרופא, אך הרבי המשיך להבטיח לו שלא ידאג ואף הגדיל לעשות כשנשבע בנקיטת חפץ שהחולה יאריך ימים. כשראה החולה את הרבי נשבע בכובד ראש למען רפואתו, מיד החל לשמוח ביותר ובמשך הימים הבאים הייתה צהלה נסוכה על פניו. והנה, חלפו ארבעה שבועות, והחולה שבק חיים לכל חי. באו התלמידים אל הצדיק מסאסוב ושאלוהו: 'רבי, הרי הבטחת ונשבעת, שבועתך מה תהא עליה?' השיב להם הרבי יסוד גדול: 'יתכן שאכן איבדתי את העולם-הבא שלי משום שנשבעתי לשווא, אבל הכל היה שווה לי בשביל שיהודי זה יהיה בשמחה משך ארבעה שבועות רצופים'.

הרב מילר סיים את דבריו אלו באמרו: "מתנדבים יקרים! מי אני שאבוא ואשמח אתכם בדברי בדחנות? הרי כולכם בוודאי מלאים שמחה תמידית על הזכות הגדולה שנפלה בחלקכם, להיות שותפים במצווה רבה וחשובה זו שאין לה ערך גשמי כלל. אתם זוכים לשמח ילדים טהורים שלא טעמו טעם חטא ולהכניס שמחה בקרב ילדים אלו, מה רבה זכותכם ומה גדול ערככם".

שר הבריאות יעקב ליצמן לא חסך בברכות מאליפות על צוות הארגון הנפלא שמאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים. בדבריו הביע את תקוותו הרבה למען יצליח לעמוד לימין ארגון 'עלה' גם בהמשך, וציין במילים חמות עד כמה הוא מעריך ומוקיר את ארגון 'עלה' שזה עשרות שנים עומד בראש ארגוני החסד בארץ ובעולם, והושיע אלפי משפחות מחרפה ומקושי.

ליצמן סיים בברכה שכולם יזכו להיות תמיד בריאים ושלמים, כפי שמצאנו בשלשת הפרשיות האחרונות של עניינה של רפואה שלימה. בפרשת בשלח כתוב: "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך"; בפרשת יתרו היתה לנו את קבלת התורה, שם התרפאו כל החולים; בפרשת השבוע משפטים נאמר: "ורפוא ירפא", וכן: "והסירותי מחלה מקרבך".

לקראת סיום האירוע, הוזמן אורח הכבוד הגאון רבי צבי יהודה לאו שליט"א ראש ישיבת 'נתיבות יצחק', לשאת דברי ברכה. הרב לאו פתח בדברי רש"י בסוף הפרשה הקודמת, על האיסור לעלות במדרגות על המזבח כדי שלא לפגוע חלילה בכבודו של המזבח, שם כותב רש"י לשון תמוהה: "והרי דברים קל וחומר, ומה אבנים הללו שאין בהם דעת להקפיד על בזיונן, אמרה תורה הואיל ויש בהם צורך לא תנהג בהם מנהג בזיון, חברך שהוא בדמות יוצרך ומקפיד על בזיונו, על אחת כמה וכמה". לכאורה תמוה, הרי לפי כללי הדקדוק אמורים לשייך את הנקודות התואמות שבין שני המשלים המקבילים, ואילו כאן חרג רש"י וכתב אצל האבנים 'שאין בהם דעת להקפיד על בזיונן', ואצל החבר כתב 'שהוא בדמות יוצרך ומקפיד על בזיונו', למה לא כתב 'חברך שיש בו דעת'.

אלא, כאן טמון הרמז הגדול של ארגון 'עלה'; ישנם לפעמים אנשים שהם כאבנים ואין בהם דעת, אבל אנחנו לא מתעלמים מהם חלילה ואיננו מביטים עליהם כאבן שאין לה הופכין, אלא אנו מרימים אותם באהבה ומחבקים אותם בשמחה. "אם רש"י היה כותב את המקבילה שכתב באבנים, היינו למדים ומסיקים בכך שרק חבר שיש בו דעת עלינו לכבד אותו ולרחם עליו, אבל ארגון 'עלה' המתייחס לכל ילד מיוחד באופן המיוחד ביותר שרק יכול להיות, מבטא היטב את כוונתו של רש"י הקדוש שדייק במילותיו להפליא", ציין הרב לאו בדבריו הנפלאים.

פתח גלריה במסך מלא